סכין יותם הוא מסלול מעגלי יפהפה בהרי אילת ממש סמוך לעיר אילת
המסלול הזה נקרא 'סכין יותם' בגלל ההליכה לאורך שיא הגובה של ההר כשיש מדרון תלול משני הצדדים. ממש כמו ללכת על להב של סכין. מדובר במסלול מדהים ומהנה אבל הוא לא מתאים לבעלי פחד גבהים.
זה היה המסלול הראשון שטיילנו בו בחופשה שלנו באילת.
אחרי שנהגנו כל הדרך מחיפה לאילת, רצינו לטייל במסלול קרוב לעיר מבלי לנהוג הרבה. המסלול הזה התאים לנו בול – הוא נמצא ממש ליד העיר אילת, במרחק 10 דקות נהיגה מאזור המלונות.
אורך המסלול: 4 ק"מ (כשעתיים הליכה)
אופי המסלול: מעגלי
דרגת קושי: בינוני – לא מומלץ לילדים קטנים ולבעלי פחד גבהים.
עונה מומלצת: חורף, סתיו ואביב. המסלול חשוף כולו לשמש, לא לטייל בימים חמים.
עזרה לדרך: מפה לניווט
איך מגיעים לסכין יותם?
נוסעים ברחוב 'דרך הרים' באילת ופונים לדרך כורכר רחבה שמתאימה לכל רכב. הפנייה נמצאת כ-650 מטר אחרי תחילת רחוב 'דרך הרים' למגיעים מכיוון שדרות ששת הימים (סימנתי את נקודת הפנייה במפת גוגל).
אחרי שפונים לדרך הכורכר אפשר לראות לאורך כל הדרך המון קברים של כלבים. נראה שתושבי אילת הפכו את האיזור לבית קברות לכלבים (יש מאות כאלה).
נוסעים כ-1.5 ק"מ עד שמצד שמאל שלכם יהיה שלט של חניון לילה ושלט עם פיצול שבילים כחול, שם מחנים את הרכב.
מהלך המסלול
מנקודת החניה הולכים לפי השילוט לכיוון "כביש 12 (מעלה אילת)" בדרך עפר רחבה המסומנת בסימון שבילים כחול. לאחר כ-1.2 ק"מ מגיעים לפיצול שבילים סמוך לעצי שיטה בו פונים ימינה עם השביל הכחול.
טיפ! אם אתם עם שני רכבים ניתן לנסוע את ה-1.2 ק"מ האלה ולהשאיר את הרכב השני בפיצול.
בשלב זה הולכים במקום שנקרא בקע יותם, בצד ימין אתם תראו את סלעי המשקע הלבנים של בקע יותם ובצד שמאל את סלעי הגרניט האדומים של הרי אילת.
לאחר כ-200 מטר השביל פונה ימינה ומתחילים לטפס במעלה הר יותם (כ-140 מטר עלייה) בין סלעי הגרניט וסלעי המשקע. מטפסים לפי הסימון הכחול לכיוון עמוד החשמל שניצב למעלה.
אני ממליצה לכם לעצור מדי פעם ולהביט לאחור – לאט לאט תתחילו לראות את הים והרי אדום.
כשאנחנו טיילנו שם פתאום הגיח מנוף בקצה ההר ועליו עובדים של חברת חשמל שפרסו קווי מתח על העמוד. הם הופתעו לראות אותנו מטיילים שם בדיוק כמו שאנחנו הופתענו להיתקל בהם.
כשמגיעים לעמוד החשמל פונים ימינה וממשיכים לטפס עוד קצת עד לקצה ההר, שם יש נקודת תצפית מרהיבה על מפרץ אילת, ירדן וההרים מסביב.
אחרי שעוצרים לנשום את הנוף, פונים שמאלה עם הסימון ומתחילים ללכת על קצה ההר – שם מבינים מהר מאוד מדוע החלק הזה של המסלול נקרא 'סכין יותם'.
שימו לב! בחלק הזה יש מדרון תלול משני הצדדים של המסלול. רוב ההליכה על הסכין היא בדרך יחסית רחבה, אבל יש קטעים שהשביל צר מאוד וההליכה מסוכנת. אל תתביישו להתכופף ולהיעזר בידיים כדי להיות יותר יציבים.
הולכים כק"מ לאורך הסכין של ההר.
בקצה ה-"סכין", נתקלנו במחזה מפתיע מאוד – ריבוע של דשא סינטטי שהניחו עליו מתקן כושר. מצד אחד, אני יכולה להבין, בהחלט הנוף הכי יפה לאימון שראיתי. מצד שני – מה לעזאזל? למה להעלות את כל זה עד לכאן?
בסוף הסכין יש ירידה קלה עד לשביל עפר רחב שאינו מסומן בסימון שבילים. פונים ימינה והולכים כ-500 מטר עד נקודת החנייה שבה השארנו את הרכב.
כל התוכן בצאו לדרך מוגש בחינם ובאהבה! אם עזרתי לך לתכנן טיול אשמח לקבל פרגון תרומה שיאפשר לי להמשיך ולתחזק את האתר.